בנם של אורית ודדי. נולד ביום ז' בסיון תשס"ג (6.6.2003) ברעים. אח לתומר ואלון.

ביום 12.8.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הרגלים.

סמל ראשון גיא שמחי נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין גדרה, בחלקה הצבאית. הותיר אחריו הורים ואחים.
 

גיא, לוחם בסיירת צנחנים שהיה בחופשה ויצא למסיבת הנובה.

בשבעה באוקטובר  עם התחלת השיגורים מעזה גיא וחבריו היו בעיצומה של המסיבה.. בתוך כל הכאוס הוא לקח את חברים שלו דרך השטח והביא אותם לקיבוץ רעים שם הוא נולד.

לאחר כשעה חדרו כשמונים מחבלים לקיבוץ. יריות נשמעו מכל עבר.

שגיא וחבריו הבינו שנכנסו מחבלים לקיבוץ גיא הכניס את החברים שלו לממדים בקיבוץ ויצא החוצה עם עוד חברים לאסוף מבלים אחרים מהנובה שהסתתרו במיגוניות.

הוא ניגש אליהם ואמר בביטחון " שלום אני שמחי בואו אחרי" וכולם הלכו אחריו מבלי לומר מילה, כמו החלילן מהמליין. כזה הוא היה. השרה בטחון, סמכו עליו רק מלהביט בו.

גיא הכניס את כולם לממדים וחיכה מחוץ לממד להגן על כולם ללא נשק – הרי הוא בא ממסיבה הוא היה בלי נשק. אבל כשהתחיל הכל הוא עשה סוויטש בראש והפך להיות הלוחם מסיירת צנחנים. עם מכנסיים קצרים, נעלי לוע בלי חולצה ובלי נשק. זה היה גיא , לוחם.

כשהמחבל הראשון נכנס לבית גיא קפץ עליו והכריע אותו, אותו דבר לגבי המחבל השני.

כשהבינו המחבלים שלבית הזה נכנסים ולא יוצאים הם החלו לזרוק רימונים.

גיא נפצע משלושה רימונים, הצליח לצאת דרך החלון ונהרג.

במותו הציל 30 אנשים.

גיא נולד בקיבוץ רעים ומת בקיבוץ רעים

גיא היה ילד שמח, מוקף חברים , אהב לבלות ללכת למסיבות , גלש גלים ועשה סקי.

גיא היה כריזמטי, יפה תואר עם חיוך שובה לב. מנהיג מלידה לוחם מלידה.

אהב את החיים והחיים אהבו אותו עד השביעי באוקטובר.

המעשה האחרון של החיים שלו היה הקרבה למען החברים למען מדינת ישראל.

 

(המידע המופיע בדף זה נכתב על פי הנתונים המצויים בידי היחידה להנצחת החייל. סיפור החיים המלא יפורסם בהמשך.)

​

(המידע נלקח מאתר "יזכור", כחלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)