בנם של אילנית וגיא.
נולד ביום ח' באדר ב' תשס"ג (12.3.2003) וגדל בפתח תקווה. אח לרועי, יובל ועידו.

ביום 9.1.2022 התגייס לצה"ל ושירת בחיל רגלים.

סגן משנה שחר בן נון נפל בקרב ביום ט"ו במנחם אב תשפ"ד (19.8.2024). בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן.

הוא גדל והתחנך על ערכי אהבת הארץ, רעות, וראיית האחר. בנעוריו בלט כחניך וכמדריך מוביל בתנועת הצופים והיה שחקן כדורסל מצטיין. שחר היה ג'ינג'י אמיתי – עקשן, שתמיד יש לו מה להגיד, בעל נוכחות כובשת וקסם אישי שהקרין על כל סביבתו.

ביום 9.1.2022 התגייס לצה"ל, התנדב לסיירת צנחנים ובהמשך דרכו פיקד על טירונים כמ"כ ולאחר מכן כקצין מוערך.
 

בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר 2023, שהה שחר בחופשת סוף שבוע בביתו. באותו בוקר, כשהמשפחה ישבה בסלון וניסתה להבין את המתרחש, שחר כבר היה "על קוצים". הוא הרגיש דחף עמוק וחובה לצאת לקרב, עוד לפני שמישהו הבין את גודל השעה ואת המצפה להם. אי אפשר היה לעצור אותו. לאחר מאמצי שכנוע רבים מצדו, הקפיצו אותו הוריו תחת מטחי טילים כבדים ישירות לבא"ח צנחנים. כבר באותו ערב, לחם שחר בתעוזה רבה ובגבורת לב בקרבות הקשים בעיר שדרות.
 

המלחמה, והדברים שראה ב-7 באוקטובר, העמיקו אצל שחר, ילד בן 21, את ההבנה שיש דבר גדול ממנו. הם חיזקו אצלו את תחושת השליחות, אהבת הארץ, המנהיגות והמבט אל האחר, עד כדי כך שהחליט לצאת לקורס קצינים בבה"ד 1.
במהלך שיחות משפחתיות, בהן עלו תהיות לגבי החלטתו לצאת לקצונה בעיצומה של מלחמה, נהג שחר לומר במשפט קצר אך בעל משמעות עמוקה:

"אם לא אני אז מי?".
 

במהלך קורס הקצינים התבקשו הצוערים לכתוב על המשמעות וגורמי ההנעה בבחירתם. המשפט האחרון שכתב שחר במשימה זו מזקק את דמותו:
"בעיקר מה שמניע אותי ויהיה לי בראש כשניכנס לעזה זאת התחושה של 'אני עושה את זה בשביל משהו חשוב' – בין אם זה המשפחה שלי, המדינה, אותם אנשים שלא יכלו להגן על עצמם ב-7.10. אני חושב בעיקר שזה מה שיעבור אצלי בראש."
 

סגן שחר בן נון נפל בקרב בח'אן יונס ביום ט"ו במנחם אב תשפ"ד (19.8.2024). לאחר שלחם כאריה, נפל והוא בן עשרים ואחת. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן.

משפחתו אוהבת, מתגעגעת, ומבקשת להעביר את מורשתו הלאה:
"אז נכון, לא כולם חייבים להיות שחר, לא כולם חייבים להסתער ולחתור למגע ראשונים. לא כולם חייבים להנהיג, להוביל ולהצטיין, ולא כולם חייבים להבין בגיל כל כך צעיר את הייעוד שלהם. לא כולם שחר.
אבל, כולם כן יכולים להשתדל להיות קצת יותר כמוהו. להשתדל להיות אנשים טובים יותר. להשתדל לראות את האחר. להשתדל להתמיד בהשתפרות. להשתדל, פשוט להשתדל. כי אם כולנו נהיה קצת יותר שחר, אז גם אנחנו נרוויח... אבל העולם ירוויח בענק.